אלון לאופמן מדבר על פוליטיקאים, אקסיומות ואירוניות. סיפור אמיתי של לקוח שהגיע למשרד בשביל לעבור בדיקת פוליגרף.

המשפט האקסיומי הזה מאוד מלחיץ אותי, בטח ובטח כשהוא מגיע מפוליטיקאי. שאלתי את הפוליטיקאי אם הוא הולך לשחק בחידות חמיצר או שהוא כאן בכדי לספר את הסיבה האמיתית אליה הגיע לבדיקת פוליגרף.

"שלום, מדברים מהלשכה של ח'. הוא מבקש לדבר איתך"

"ברצון".

לאחר שיר מעבר קצר, נשמע קול גברי סמכותי.

"שלום, מדבר ח'".

"במה אני יכול לעזור לך?"

"תאמין לי, אל תאמין לאף אחד. אתה חייב לעזור לי. קיבלתי המלצות מחבר ואני חייב לדעת את האמת. אתה יכול לעזור לי?"

"על מה בדיוק מדובר?"

ח' סיפר את סיפורו על הקו. הקשבתי בסבלנות במשך כמה דקות.

"אני לא חושב שתהיה בעיה. אתה רוצה לקבוע פגישה במשרד שלי ונערוך את בדיקת הפוליגרף?"

"כן", השיב.

לפגישה הגיעו ח', אישתו והנהג שלו. שאלתי מדוע הוא הביא אותם איתו, והוא אמר שהנהג שלו יחכה ברכב אך אשתו רוצה להיות נוכחת בזמן הבדיקה. השבתי שבזמן הבדיקה נוכחים רק הבודק והנבדק, ואין עוד אנשים נוספים. אשתו לא קיבלה את הדבר ואמרה שמדובר גם בה, לכן היא רוצה לשמוע מה הוא אומר. "מצוין", אמרתי. "אתם לא צריכים פוליגרף". "תשאלי אותו, הוא ישיב לך, אבל אם מדובר באמת או שקר, זה יהיה נתון לפרשנות שלך".

הסברתי להם בדיוק מדוע זה מתרחש כך. "כאשר הוא נשאל על ידי בזמן שהוא מחובר לפוליגרף, המדדים הפיזיולוגים מראים אם הוא דובר אמת או שקר. כדי שזה יהיה אמיתי וללא הפרעות, הנבדק והבודק חייבים להיות לבדם בחדר. את מוזמנת לשתות קפה בבית הקפה הנמצא ממש לצד הבניין". רציתי להגיד שאין שהיא לא יכולה אפילו להיות בחלל החדר בזמן הבדיקה. "התשובה," המשכתי, "תשלח עוד 48 שעות לאחר הבדיקה למזמין הבדיקה".

היא המשיכה. "אז איך אני אוכל לראות את הבדיקה?"

"תבקשי מח'", עניתי.

חוסר השובע שלה ניכר על פניה. היא יצאה מהמשרד כשהיא ממלמלת לעצמה מילים לא מובנות.

לאחר שבמשרד היו רק אני והנבדק ח', התישבנו והתחלנו את הליך הבדיקה.

"לפני שאנחנו מתחילים, אני מבקש ממך להסביר לי את פשר משפט הפתיחה שלך: 'תאמין לי, אל תאמין לאף אחד'", אמרתי לח'.

"תראה, אני תבין אני…". הוא ניסה למשוך זה והוא זז בחוסר נוחות.

"אני ממליץ לספר הכל ובפתיחות. אני מחויב לך שכל מה שנאמר פה, נשאר פה. איני מדבר על כך עם אף אחד אלא אם בית המשפט או המשטרה יורו לי אחרת".

"מה פתאום משטרה ובית משפט?" אמר ח'. "אני אסביר לך הכל".

"תראה, בזמן האחרון אני ממש לא רגוע בקשר לאשתי. כשפניתי אליה וסיפרתי לה מה אני מרגיש, היא השיבה לי בשלילה ואמרה 'אם מישהו לא בסדר מבין שנינו זה אתה', ולכן אמרתי לה שאין לי מה להסתיר, והנה אנחנו פה".

שאלתי שוב, "'תאמין לי, אל תאמין לאף אחד', מה המשמעות?".

ח' השיב, "לא ראיתי אותה או תפסתי אותה עושה משהו, אבל אני מרגיש את זה ואני ממש בטוח שזה נכון. היא גם מתנהגת מוזר, הכל מסביב מחשיד אותה. היא מסננת אותי בטלפונים והיא מתלחששת כשאני בסביבה. משהו לא ברור לי. התנהגותה מחשידה. אני אומר לך, אני ממש בטוח שהיא מסתירה משהו".

"טוב", אני משיב, "ואתה עושה בדיקה כדי להוכיח לה שאתה בסדר גמור ולא עושה כלום חוץ מעבודה, בניגוד למה שהיא חושבת".

"כן, אבל אני רוצה שגם היא תעשה בדיקת פוליגרף כמוני".

הסברתי לו, "אני לא יכול לדרוש דבר כזה מהגברת. למרות זאת, אתה יכול לומר לה שאין לי בעיה לעשות בדיקת פוליגרף. אם אתה מצפה ממנה לעבור את הבדיקה ואין לה בעיה עם זה, אני כאן".

ח' נזכר שקיבלתי אישור לכתוב את דברי השיחה, ואיני בטוח שח' היה מרוצה מכך. הצעתי לקרוא לה והיא הסכימה להיפגש איתי בקשר לבדיקת הפוליגרף שלה.

"תראה", היא אמרה לי כשהגיע למחרת, "אני לא יודעת איך להסביר לך את הדברים, אבל הכל זה הצגה".

"הצגה?" שאלתי, "אפשר הסבר?".

"ברור." היא אומרת. "הכל התחיל לפני חודש כשחבר משותף הציע לי ולבעלי לעשות מסיבת הפתעה ליום הולדת של בעלי. מדובר ביום הולדת במספר עגול וכדאי לעשות משהו גדול עם כל החברים". "כשהוא יעזור לי להגיע לכל החברים של בעלי וכבר חודש ימים אני עושה ועמלה על מסיבת ההפתעה לבעלי. כל התגובות כל מה שאמרתי נועדו להרחיקו כדי שלא יחשוד בהפתעה שאני מכינה לו. אתה לא תספר לו נכון?" שאלה אותי בסוף, לאחר ששפכה בפני את כל הסיפור.

החלטתי לשתף איתה פעולה. "ברור!" ושאלתי שוב אם אינה חושדת בדבר והכל הומצא לחלוטין.

אז מה היה לנו?

היה לנו גבר שחושד באשתו. כשהוא חושף את זה בפניה, היא חושדת בו. למעשה, היא לא חושדת בו, היא פשוט רצתה להסיט את צומת הלב שלו ממסיבת ההפתעה שלו. בעקבות מה שהיא אמרה, הבעל רץ לתמיכה בבדיקת פוליגרף ולפני שעבר אותה, דרש גם בדיקה לאשתו. אשתו הגיעה, וסיפרה מה עומד מאחורי כל הבלאגן.

בואו נמשיך.

דחיתי את מתן התשובה לח' על בדיקת הפוליגרף עד אחרי מסיבת ההפתעה וחשבתי שבזאת הסתיים הסיפור.

אז חשבתי.

כמה ימים לאחר מסיבת יום ההולדת, ביקש ח' את תוצאות הבדיקה שלו. עניתי לו שלא היה צורך לשלוח את הבדיקה; אשתו הסבירה לי בדיוק מהי הסיבה ומהו הסיפור מאחורי הבדיקה. הוא התעקש, אז אמרתי לו שיגיע למחרת ואתן לו את התשובה לבדיקה.

"תאמין לי, אל תאמין לאף אחד".

הוא לא עבר את הבדיקה. הוא שיקר כשאמר שהוא נמצא רק בעבודה. כשאמרתי לו את תוצאות הבדיקה, הוא הובך אך התייחס לכך בהומור.

"למה רצת לפוליגרף בכלל?"

"הייתי בטוח שאם אגיע בביטחון עצמי וביוזמה שלי, לא היה ניתן לגלות מה אני עושה".

אירוניה אמרנו?

אם יש לך מה להסתיר, אל תלך לבדיקת פוליגרף. ותאמין לי, אל תאמין לאף אחד. בטח שלא לפוליטקאי גרוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן